הרבי
מליובאוויטש

הרבי רבי מנחם מענדל שניאורסון נולד בי״א בניסן תרס״ב (1902) בניקולאייב שברוסיה (כיום אוקראינה), למשפחה רבנית מיוחסת. אביו, הרב לוי יצחק שניאורסון, היה מקובל וגאון בהלכה שתלמידי חכמים מכל האזור באו ללמוד ממנו.

כבר בילדותו התגלו כישרונותיו יוצאי הדופן. בגיל 12 שלט במסכתות שלמות של התלמוד. בשנת תרפ״ט (1928) נשא לאישה את הרבנית חיה מושקא, בתו של הרבי הקודם, האדמו״ר השישי מליובאוויטש.

הרבי התייחד גם בהעמקתו בידע הכללי: הוא למד מתמטיקה ופיזיקה באוניברסיטת ברלין ואחר כך בסורבון בפריז, ובד בבד חי חיים של שמירת תורה ומצוות בשלמות. השילוב בין דיוק מדעי לעומק רוחני ניכר בכל תורתו.

בשנת תש״א (1941), בבריחה מפני הנאצים, הגיע לניו יורק. בשנת תש״י (1950), לאחר הסתלקות חותנו, קיבל עליו את נשיאות תנועת חב״ד ליובאוויטש. במקום לשמר קהילה חסידית מסורתית, הוא יצר דבר חדש לגמרי: רשת עולמית של שלוחים שמביאים את אור התורה לכל פינה בעולם, בלי לשפוט איש, ומקבלים כל יהודי בדיוק במקום שבו הוא נמצא.

במשך יותר מארבעים שנות נשיאות הקים יותר מ־5,000 בתי חב״ד ביותר מ־100 מדינות. הוא קיבל נשיאים, מדענים ומנהיגים בחדרו ב־770 איסטרן פארקווי בברוקלין. הקונגרס האמריקני העניק לו את מדליית הזהב של הקונגרס, מן העיטורים האזרחיים הגבוהים בארצות הברית.

הרבי הסתלק בג׳ בתמוז תשנ״ד (12 ביוני 1994), ומורשתו ממשיכה לצמוח. שיחותיו, מכתביו ותורתו — עשרות כרכים — נלמדים מדי יום בידי מאות אלפי אנשים בכל העולם.