תְּצַוֶּה

פרשת תצוה ממשיכה את ההוראות לבניית המשכן ופותחת בציווי להעלות נר תמיד במנורה בשמן זית זך.

עיקר הפרשה מתאר את בגדי הכהן הגדול: האפוד, החושן ובו שתים עשרה אבנים כנגד השבטים, מעיל התכלת עם הפעמונים והרימונים, הכתונת, המצנפת וציץ הזהב שעליו חקוק ״קודש לה׳״, והאבנט.

הפרשה מתארת גם את משיחת אהרן ובניו לכהונה בשבעת ימי המילואים, את קרבנות החנוכה ואת קרבן התמיד: שני כבשים בכל יום, אחד בבוקר ואחד בין הערביים.